רש"י על מנחות פ״ו

1 מפני שהוא מוהל שרף - בעלמא ואינו שומן:

2 לרבי שמעון דמטביל בי' - הוי שמן ואם הביא פסול:

3 סטכתא - שקורין בלשמ"א:

4 תניא רבי יהודה אומר אנפיקינון - דתני במתני' היינו שמן זית וכו':

5 שמשיר את השיער - לפי שהוא בוסר ויש בו כח:

6 של ריח רע - שמן שריחו רע:

7 מתני' שלשה - לקיטות יש בזית שלוקטין אותו בשלש פעמים ובכל לקיטה יש בו שלשה שמנים:

8 הזית הראשון - זיתים שלקטן בראשונה:

9 מגרגרו בראש זית - מניחו להתבשל דנעשה גרגרין בראש הזית באילן. ענין אחר מלקטן בראש הזית בגובה שבאילן במקום שהזיתים קודמין להתבשל תחילה מפני שהחמה זורחת שם תדיר מ"ר ז"ל:

10 וכותש - אותן הגרגרים:

11 ונותנן בתוך הסל - כדי שיזוב הצלול שבשמן מעצמו בלא דוחק חוץ לסל והפסולת והשמרים שבשמן נשארין בסל:

12 זה היה שמן ראשון - שבליקוט ראשון:

13 חוזר ולוקח - מה שכתש הגרגרים שנשארו בסל טוענו בקורת בית הבד ומוציא שמנו מה שהוא יוצא עכשיו זהו שמן שני:

14 רבי יהודה אומר - לא היה טוענו בקורה לפי שהיה נטען ביתר והיו השמרים יוצאין ומתערבין בשמן אלא באבנים טוענו ומה שיוצא עכשיו זה היה שמן שני:

15 חזר וטחן - הגרגרים וטענן בקורה ומה שיוצא זה שמן שלישי:

16 מגרגרו בראש הגג - אותם זיתים אין מתבשלין כל צורכן באילן אלא שוטחן בראש הגג בחמה כדי לרככן כך שמעתי. ענין אחר מרבותינו ז"ל מגרגרו בראש הגג כלומר מלקט זיתים שבאמצע האילן שאינן בראש הזית כלומר אותן שיכול לעמוד בראש גגו ונוטלן שאותן אין מתבשלין במהרה כמו אותן שבראש הזית והאי דאמר בראש הגג לסימנא קאמר:

17 הזית השלישי - לוקט זיתים התחתונות לפי שאין החמה זורחת עליהן תדיר אין מתבשלין יפה ומאחר בלקיטתן ומשום הכי עוטנן בבית הבד מניחם במעטן עד שילקו שיתרכך קליפתן וישתנו מראיהן ומנגבן בראש הגג שכשיהיו ביחד במעטן בדוחק יצא מהן מוהל ונושרו:

18 גמ' מגרגרו תנן - שמניח הזית עד שנתבשלו הגרגרים כל צורכן:

19 או מגלגלו תנן - דהיינו נמי שמניחו באילן עד שנתבשלו יפה כגון ביצה מגולגלת עוקצין פ"ב מ"ו:

20 שמן זית - דכתיב בקרא שמן זית זך כתית שמות כז:

21 מזיתו - שיהיו הזיתים באילן עד שיהיה בהן שמן:

22 תמרה - כשעושין אותו גרוגרות:

23 רבי יהודה אומר לא היה טוחנו - לזית ראשון אלא כותשו:

24 כותש - דקתני במתני' מני ר' יהודה היא תוך הסל דקתני במתני' אתאן לרבנן דברייתא ת"ק דר' יהודה:

25 האי תנא - דמתני' סבר לה כר' יהודה בחדא בכותש ופליג עליה בחדא בתוך הסל:

26 מתני' השני שבזית ראשון הראשון שבזית שני שוין - ואע"ג דשני שבראשון וראשון שבשני שוין למנחות אפ"ה לא אתי בשני שבראשון למנורה דהא אמרינן בגמ' דלמנורה בעינן כתית ולא היה כתית אלא ראשון שבכל זית דמתני' דכותש ר"י היא:

27 גמ' שוין - בתמיה דקתני השני שבראשון והראשון שבשני שוין והא אמרת ראשון למנורה והשאר למנחות דהשני שבראשון אין ראוי למנורה וראשון שבשני ראוי למנורה והיכי הוי שוין:

28 למנחות - שאם רוצה ליתן הראשון שבשני למנחות הרי הוא כשני שבראשון:

29 יכול יהא כתית זך פסול למנחות - הואיל וכתיב ביה למאור:

30 אם כן - הואיל וכשר נמי למנחות:

31 מה תלמוד לומר - זך וכתית למאור:

32 מפני החיסכון - לא בעינן זך וכתית למנחות כמו לנרות דהכי נמי כשרות אפילו אינו זך וכתית לפי שהמנחות הן מרובות וצריכות שמן הרבה ואילו היה צריך לחזור במנחות נמי אחר זך וכתית כמו למנורה היו מפסידים שהיו לוקחין אותו ביוקר:

33 שלחן בצפון ומנורה בדרום - והמזבח בינתים לידע שלא לאורה אני צריך:

34 שקופים - מבפנים שהמשקופין של חלונות היינו צר שבחלון היו מבפנים והרוחב שבחלון מוחזר כלפי חוץ להוציא אורה לעולם:

35 ממנה היה מדליק - האחרות ובה היה מסיים כדתנן תמיד דף לג. בא ומצא שתי נרות מזרחיות דולקים שמנורה היתה עומדת מזרח ומערב מכבה האחת שבצד מזרח ומדשנה ומניח האחת שבצד אותה שבמזרח הוא נר מערבי ומניחה דולקת עד לערב ומדליק האחרות שכבו בשחר ומטיבו וזורק מה שנשאר מן השמן ומן הפתילה לחוץ ונותן בה שמן ופתילה ומדליקה כדי לקיים בה מצות הדלקה ומסיים בה הדלקה שהיה מדליקה בתר כל הנרות:

36 מתני' הלסטיון - שנתבשלו הענבים בחמה יותר מדאי:

37 מעושן - כשהיו הענבים מרים היו מעשנין אותן כדי למתקן או מבשלין אותן:

38 לא מתוק - כשהוא מתוק מחמת עצמו כדמפרש בגמ' ענין אחר תירוש שלא עברו עליו ארבעים יום:

39 מן הדליות - שקורין טרייל"ש לפי שאין יינו יפה:

40 אלא מן הרגליות - יין שגדל בגפנים נמוכים שהוא יפה:

41 העבודים - מפרש בגמ':

42 לא היו כונסין אותו בחצבין גדולים - לפי שכשהיו מסתפקין ממנו על יד היו החצובין מתרוקנים ומתקלקל היין:

43 כדי שיהא ריחו נודף - שכשהיא חסירה קימעא היין נודף יותר מכשהיא מליאה: